כשהייתי קטנה, אמי נהגה לשמוע בימי שישי אחה"צ שירים עבריים, אני חושבת שקראו לתוכנית הרדיו "צפיחית בדבש".
אחד השירים שנוגן שוב ושוב היה מארש הדייגים של הדודאים עם הפזמון הנפלא:
"כוכב רחוק שלי לוויני,
תאיר דרכי, אל תעזבני,
או אז אדע: בודד אינני,
כי מישהו חושב עלי עכשיו"
כילדה היו לי לא פעם סיוטים בעקבות השיר הזה, חלמתי שוב ושוב בוורסיות שונות על רב חובל בספינה, ים שחור סוער סביב, הגלים מכים בספינה והוא לבדו רטוב כולו...
השיר הזה מלווה אותי גם עכשיו, אלא שהפעם אני רב החובל במים הסוערים של חיי ואני זו שפונה לכוכב...
אחד השירים שנוגן שוב ושוב היה מארש הדייגים של הדודאים עם הפזמון הנפלא:
"כוכב רחוק שלי לוויני,
תאיר דרכי, אל תעזבני,
או אז אדע: בודד אינני,
כי מישהו חושב עלי עכשיו"
כילדה היו לי לא פעם סיוטים בעקבות השיר הזה, חלמתי שוב ושוב בוורסיות שונות על רב חובל בספינה, ים שחור סוער סביב, הגלים מכים בספינה והוא לבדו רטוב כולו...
השיר הזה מלווה אותי גם עכשיו, אלא שהפעם אני רב החובל במים הסוערים של חיי ואני זו שפונה לכוכב...
